תביעות רשלנות רפואית באבחון מתאפיינות בטעויות של רופאים שלא אבחנו את המחלה הנכונה או שאיבחנו אותה באיחור, או שחשבו בטעות שמדובר באבחנה אחרת לגמרי. העיכוב/ הטעות באבחון מוביל לעיתים לאיחור קריטי באבחון ובטיפול שגורם לנזק למטופל.
במידה והיה איחור באבחון ובטיפול אשר לא גרמו לשום נזק, במצב כזה אין מקום להגשת תביעת רשלנות רפואית. לשם הדוגמא: אם הרופא איחר לאבחן גידול סרטני שהוא מאוד מאוד אלים ומתפשט במהירות ואין לו מרפא, אזי העובדה שמצבו של החולה מדרדר במהירות נובעת מעצם העובדה שלקה בגידול ומעצם אופיו האלים של הגידול ולא בגלל השיהוי באבחון הגידול.
בתביעות רשלנות רפואית באבחון יש להוכיח:
א. שהאבחנה היתה שגויה/ מאוחרת
ב. שהשיהוי באבחון גרם לנזק.
לעיתים הנזק שנגרם מן השיהוי באבחון הוא נזק חלקי המתבט בפגיעה בסיכויי ההחלמה. לדוגמא: אילו הגידול היה מאובחן שנה קודם לכן ומטופל כבר אז, הסיכוי לחזרת המחלה היה 20%. בגלל רשלנות רפואית באבחון הגידול ואבחונו באיחור של שנה הסיכוי לחזרת המחלה הוא 50%. במצב כזה החולה זכאי לפיצוי בגין העמדתו במצב שבו הסיכוי לחזרת המחלה גדול יותר, קרי סיכויי הריפוי שלו גרועים יותר. לכן בהחלט יש מקום לתביעת רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית באבחון- המדריך המלא
בעמוד זה קיבצנו לנוחיות הגולשים דוגמאות לשאלות ותשובות אשר הופנו אלינו במהלך השנים על ידי לקוחותינו בנושא רשלנות רפואית באבחון.
אם יש לך שאלה נוספת בנושא רשלנות רפואית באבחון, אתה מוזמן ליצור קשר עם עו"ד איילת סבג המטפלת במאות תיקי רשלנות רפואית בטלפון 037515160 או במייל ayelet@sabaglaw.co.il
שאלה: אני בן 42. לפני מספר שנים עברתי ניתוח לכריתת גידול ברקטום. מאז הניתוח מצבי הדרדר בהדרגה, הגעתי לאין ספור אשפוזים בבית החולים, תמיד באבחנה של חסימת מעיים ושוחררתי לביתי לאחר טפול בצום ונוזלים. כעבור שנתיים כבר לא יכולתי לעמוד על הרגליים, לא שלטתי בצרכים, הגעתי לבית החולים בכסא גלגלים, עשו לי MRI ואז לקחו אותי לנתוח דחוף ואמרו לי שהיה לי זיהום חמור בבטן. האם היתה פה רשלנות רפואית באבחון?
תשובה: כן. היתה פה רשלנות רפואית חמורה במיוחד. בהתייעצות עם כירורג התברר כי לאחר הנתוח שעברת, עשו צילום שנקרא צילום חוקן בריום. זה צילום של המעיים ושם רואים דליפה של צואה. הרדיולוג פירש בעטות את הצילום כאילו "אין דלף" ולכן הוחזרה המשכיות מערכת העיכול לאחר הניתוח. בפועל דלפה לך צואה לחלל האגן במשך כל אותן שנתיים וזו הסיבה לאשפוזים החוזרים. רק אחרי שנתיים עשו סוף סוף MRI ואז אבחנו את דליפת הצואה וטיפלו בך באופן ניתוחי. יש כאן רשלנות רפואית ברורה באבחון- בפיענוח צילום החוקן בריום. בהתאם לכך, הוגשה תביעת רשלנות רפואית.
שאלה: אשתי היתה עבדה כמורה מצליחה ומוערכת. יום אחד חשה חולשה כללית, הרגשה של עלפון, כאבי ראש וסחרחורות. היא פנתה לרופאת המשפחה 7 פעמים בתוך שבועיים. רק אחרי שבועיים הופנתה למיון ואושפזה במחלקה פנימית אך שוחררה תוך זמן קצר. מאז אושפזה מספר פעמים במחלקה נוירולוגית אך מצבה הדרדר במהירות וכיום היא במצב סיעודי מוחלט וסובלת מדמנציה קשה. בבת אחת איבדתי את אשתי שהיה בריאה לחלוטין עד לאותו שלב. האם היתה רשלנות רפואית באבחון?
תשובה: מעיון במסמכים ויעוץ עם מומחה בתחום הנוירולוגי עולה כי באשפוז הראשון במחלקה הפנימית בוצעה בדיקת CT שהצביעה על אוטמים מרובים במוח. ההנחיה היתה שאם בדיקת ה- CT לא תהיה תקינה יש להראותה לנוירולוג. בפועל לא הראו את הבדיקה לנוירולוג ושחררו את אשתך מהחלקה הפנימית. סביר להניח שאם נוירולוג היה מעיין בצילום הוא היה מעמיק את הבירור ואז היה מגלה שאשתך סובלת מוסקוליטיס מוחית. במחלה זו יש לתת טפול בסטרואידים שיכול לשפר את המצב. בפועל, אשתך לא קיבלה את הטיפול בסטרואידים בימים הקריטיים למחלתה ובהיעדר טיפול מצבה הדרדר והפך לבלתי הפיך.
שאלה: בני נולד כפג במשקל 2,120 גרם ועבר ניתוח בגיל 4 ימים לצורך טפול בדלקת נמקית של המעי (מחלת NEC). בניתוח כרתו לו את המעי הדק (נשארו רק 30 – 40 ס"מ), המעי הגס העולה והמעי העוור. כיום הוא בין שנתיים ורבע והוא מאוד סובל מתת משקל, שלשולים וגם הפרעות בהתפתחות. מה שמטריד אותי שגם בימים שלפני הניתוח הילד היה במצב קשה ביותר ולא ברור לי למה לא ניתחו אותו קודם. האם יתכן שאילו נותח קודם מצבו היה טוב יותר ולא היה מגיע לכריתת איברים? האם היתה פה רשלנות רפואית באיבחון?
תשובה: כן. לאחר יעוץ עם כירורג ילדים התברר כי יש כאן רשלנות רפואית באבחון מחלת ה- NEC ואיחור בטיפול בה. מהיעוץ הרפואי עלה כי מדובר במחלה שכיחה בפגים ובמקרה הנוכחי הצוות התרשל כאשר לא אבחן נכון כי חומרת המחלה מחייבת נתוח מוקדם עוד קודם. מתברר כי הצלומים החוזרים שבוצעו העידו על מחלת NEC מתקדמת עוד קודם ולמרות זאת בתנוק טופל באופן שמרני במשך 72 שעות שבמהלכן הנמק במעי התפשט, מצבו של התינוק הוחמר, והוא עמד בסכנת חיים. לאור תוצאות היעוץ קיבלנו חוות דעת רפואית ברוח זו והגשנו תביעה לבית המשפט והיא כעת בשלבי בירור.
שאלה: אני בת 21 ויש לי עדשות צבעוניות. יום אחד הרגשתי כאבים חזקים בעין ימין וסבלתי מחום. העין התנפחה לי. ניגשתי לרופאת המשפחה והיא איבחנה שאני סובלת מדלקת לחמית ונתנה לי מרשם לכדורי מוקסיויט (אנטיביוטיקה), למשחת סיטומיצין וגם איזה טיפות שהיו לה בחדר. למחרת מצבי החמיר, הזמנתי רופאה הביתה והיא אמרה שאני חייבת מיידית לפנות לחדר מיון. פניתי לחדר מיון ושם אבחנו בכלל שאני סובלת מדלקת בקרנית והזריקו לי זריקות לעין. מאז חלפו שנתיים ואני מרגישה ירידה בראיה וגם יש לי צלקת על העין. האם רופאת המשפחה טעתה? האם היתה פה רשלנות רפואית באבחון?
תשובה: כן. לאחר יעוץ עם מומחה בתחום העיניים התברר כי היתה פה רשלנות רפואית באבחון המחלה, הרופאה טעתה לחשוב כי מדובר בדלקת לחמית בעוד שבפועל החולה סבלה מדלקת בקרנית שהיא חמורה ומצריכה טפול מיידי שונה. עוד התברר כי הטיפות שהיו לרופאה בחדר ושהיא נתנה לחולה היו טיפות סטרואידים שאסור לתת אותם במצבים של דלקת בקרנית. הגשנו תביעה לבית המשפט במסגרתה טענו כי רופאת המשפחה צריכה היתה לדעת שדלקת לחמית אינה כואבת, והיות שפה הופיעו גם כאבים וחום, ומדובר בחולה שמשתמשת בעדשות צבעוניות שמגבירות הסיכון לדלקות בקרנית, לכן רופאת המשפחה חייבת היתה להפנותה לרופא עניים. האיחור של יממה בטיפול הנכון גרם לנזק קבוע לראיה. במקרה זה הוגשה תביעה לבית המשפט.
להערכת סיכוייך להגשת תביעת רשלנות רפואית באבחון ניתן ליצור קשר עם עו"ד איילת סבג המטפלת במאות תיקי רשלנות רפואית בטלפון 037515160 או במייל ayelet@sabaglaw.co.il
